חיפוש

האם אפשר להתאהב בימי הקורונה ?


השאלה מתעוררת מכיוון שבתהליך ההתאהבות מופעלים אזורים שונים במוח. ידוע לנו כי ההתאהבות נוצרת במח ( מערכת הלימבית ). בזמן ההתאהבות המוח מפריש הורמונים שונים ביניהם אוקסיטוצין אשר נקרא גם " הורמון האהבה ") אבל הורמון זה מופרש בעת מגע בלבד, למשל חיבוק, נשיקה, יחסי מין, כל מה שאינו מומלץ בימים אלו. מאידך תקופת הקורונה הינה תקופה של חרדה, פחד ואי וודאות. בדרך כלל אנשים נוטים להתקרבות כאשר יש התעוררות של רגשות כאלה.

למעשה נוצר מצב בלתי אפשרי כתוצאה מהבדידות, המתח והדאגה.ישנו רצון עז להתאהב בכדי לחוות את הריגוש המיוחד, להיות באופוריה אשר תעזור לנו להתמודד עם המציאות הלא פשוטה, יחד עם זאת קשה להתאהב כאשר לא נפגשים, לא מתחבקים ולא נוגעים זה בזו.

מטופלת שלי סיפרה ששבוע לפני ההסגר הכירה גבר אשר נפגשה עימו פעם אחת, נוצרה כימיה ורצון להמשך אשר לא התממש . הם שומרים על קשר אלקטרוני אבל לתחושתה אין התאהבות, אף על פי שיש פוטנציאל לכך. " נעים לי מאוד לדבר אתו, אבל השיחות אינן עמוקות כי הקשר לא מתקדם, אין באפשרותי לגעת בו, לחוש אותו, להרגיש תגובת עורו " . האם יתכן שבזמן הקורונה אין מקום להתאהבות ?? אני סבורה שזה יהיה נושא חשוב שידובר בו כאשר נלמד על השלכות וירוס המאה עשרים ואחת.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תחשבו על כך שבעבר רגשות לא נלקחו בחשבון בכדי להסביר התנהגות אנושית ורק במהלך השנים הפסיכולוגיה למדה וחקרה את השפעת הרגשות על קבלת החלטות . היום ידוע לנו שלרגשות ולמצבי רוח יש תפקיד חיוני כאשר מדובר על

מצבי רוח הינם חלק מחוויה סובייקטיבית של כל אדם. בדומה לרגשות, מדובר בתחושה שהגוף יוצר כתוצאה מגירוים פנימיים, חיצוניים וגם סביבתיים. מצבי רוח משפיעים על התנהגות ועל דרכי מחשבה. יחד עם זאת מחשבות משפיע

פרויד הגדיר חרדות כמצב ללא בסיס אורגני אשר נגרם ע"י קונפליקט אינטראפסיכי והוא קרא להם נוירוזה . חרדה הינה מצב של אי נוחות , מתח , מצוקה עם תחושה סובייקטיבית של סכנה , לאדם לא ברור מהי הסיבה המדויקת א