רגשי אשמה , נכון שכולם מכירים ??

רגש אשמה נחשב לרגש שלילי מאחר ולא נעים להתנסות בו . אפשר להגדירו כתחושה כואבת הנובעת מהאמונה שלא התנהלנו לפי הנורמות המוסריות ברמה האישית או החברתית , בעיקר אם נגרם נזק לזולת .

רגש אשם נקבע ע"י גורמים חברתיים , תרבותיים , דתיים , משפחתיים או אישיים . לאשמה יש את היכולת לדרדר את הערכה העצמית, להשפיע על השקט הפנימי ואף להרוס את אושרו של אדם , ואולם יש לרגש אשמה גם אספקטים חיוביים מאחר והוא עוזר לנו לשלוט על הדחפים , להבדיל בין התנהגות חיובית לשלילית , להתחשב בסבלו של השני ולנסות לתקנו אבל בעיקר להסתגל לסביבה .

אדם שאינו חש רגשי אשמה על מעשיו הלא טובים לא יתקן את עצמו ויכול להפוך למסוכן לחברה . לעומת זאת קיימים אנשים שאינם מסוגלים לשאת רגשי אשמה והם מוכנים לעשות הכול בכדי להימנע מהם עד כדי ביטול עצמי .

מתי מופיעים רגשי אשם ?.

האשמה מופיעה כאשר אנו גורמים נזק לאדם אחר , גם כאשר מתביישים ממילים שנאמרו או מהתנהגויות לא מוסריות. לפעמים אנו מאשימים את עצמנו לאחר התנהגות מניפולטיבית או שאנו עצמינו נופלים קורבן למניפולציות , לעיתים כאשר אנו לא מצליחים למלא אחר הצפיות של עצמנו ו/או של אחרים , כאשר עושים טעויות , כאשר אוכלים מעט או יותר מידי .

בקליניקה אני נפגשת לעיתים קרובות עם מטופלים אשר סוחבים מעמסה קשה כתוצאה מרגשי אשם המשתלטים עליהם בצורה שלילית ומשפיעים על החלטות , יחסים בין אישיים ועל התנסויות בכלל.

רגשי אשמה פועלים בדרגות שונות ונולדים בשלבים הראשונים של התפתחות האדם , כתוצאה מחינוך .

לעיתים קיים בלבול בין המונחים " אשמה " ו " בושה " , כאשר זה קורה המצב מסתבך מאחר שרגש אחד מכיל את השני וגורם לאי נוחות קשה . חשוב לציין שאשמה מופיעה כתוצאה מכאב עקב הנזק שנגרם ובושה נחוות מאחר וחסרה לנו יכולת מסוימת שהייתה אמורה להיות לנו . אפשר לחלק את האשמה לאדפטיבית ולא אדפטיבית. הראשונה תפקידה לגרום להיות מודע להתנהגות ולטעויות ולנסות לתקן במידת האפשר . אשמה לא אדפטיבית מופיעה כאשר אנו שופטים את עצמנו בחומרה ובטוחים שמגיע לנו עונש .

שבע עצות שיעזרו לכם לשנות עמדה מול רגשי אשמה :

1) לזהות נושא או התנהגות הגורמים לנו להרגיש אשמים .

2) להבין שטעויות הן חלק מאתנו וגם בסיס ללמידה ולשינוי ולא סימן של כישלון .

3) להפנים שאיש אינו מושלם .

4) לדעת לבטא את התחושות כגון צער וחרטה .

5) אם פגעתם באחר יש לדעת לבקש סליחה .

6) יש להשתדל ולתקן את הנזק שנגרם .

7) יש לקחת אחריות ולהחליף אשמה באחריות .

לדוגמא : אדם העומד בתחנת רכבת ומתוך היסח הדעת נגנבת לו המזוודה , עכשיו קיימות שתי אפשרויות :

מי שסובל מרגשי אשמה אומר לעצמו:

זה קרה לי כי אני טיפש, לא מסוגל לשמור אפילו לא על מזוודה, עכשיו נהרסה לי הנסיעה.

מי שלוקח אחריות אומר לעצמו:

לא הייתי זהיר מספיק, הייתי צריך להיות ערני יותר , אבל כרגע אני אחשוב איך אני ממשיך עם הנסיעה .

החדשות הטובות הינן שאשמה היא מנגנון התלוי באספקטים פסיכולוגיים , עליהם אפשר לעבוד וכך ניתן ללמוד ולשפר את המשאבים והיכולות שישחררו אותנו מרגשי אשמה לא אדפטיבית ובמקומה נהפוך לאנשים אחראים .