לפתע אנו נדרשים לשנות את שיגרת חיינו בפקודת צווים המורים לנו להסתגר בבית ביחד עם כל המשפחה . ללא התראה מוקדמת וללא הכנה כלשהיא אנו מוצאים את עצמנו בסוג של " ביחד כפוי " הדאגות הן רבות , הילדים, העבודה, הפרנסה, הורים מבוגרים, וביטחון לעתיד, העגלה היא כבדה מתמיד ורצוי לסחוב אותה בשניים, אבל אם הזוגיות אינה חזקה ויציבה החיכוך ידחוף את הקונפליקטים להתפרץ . המלצות: 1) בני זוג צריכים לקחת אחריות, כל אחד על עצמו בנפרד, להכיר, להבין ולהכיל את רגשותיו ולא להשליך על בן/בת זוג את אשר שייך לו. 2) להתאמץ להכיל את בן/בת זוג ולאחר מכן לתכנן יחדיו דרכים יעילות להתמודדות עם המצב. 3) יש לזכור שתקשורת הינה הבסיס לקשר אינטימי, יש לחזקה דרך הקשבה ללא שיפוט וללא הפניית ביקורת. 4) יש להתארגן כך שיעמוד לרשות כל אחד זמן בנפרד בכדי לאפשר לו לקבל את המרחב האישי שלו 5) לא ניתן לצפות את העתיד, קיימת תחושה חזקה של אי ודאות המציקה לנו, במיוחד לזוגיות ולמשפחתיות. במצב חריג שכזה מומלץ להתמקד בהווה, ולהשקיע את האנרגיות באותם הדברים הנמצאים בשליטתנו.
לסיכום יש לזכור שגם בתקופה קשה זו יש מקום לשיח תקין בדרך לצמיחה והתחדשות בזוגיות