השבוע זוג הנמצא בטיפול בקליניקה דיבר על קשיים שהם חשים כתוצאה מהשהות הממושכת יחד, קשיים הבאים לידי ביטוי בעיקר בתפקוד ההורי.
הסגר הכניס את המשפחה, מבלי לתאם איתה, למציאות חדשה ונדרשות ממנה התנהגויות חדשות שלא פעם גורמות לה בלבול וחוסר הסכמה בין בני זוג.
ברור שהקורונה יצרה מערך משפחתי שונה ושינתה הרגלי חיים ותפקודים זוגיים והכל מלווה בעצמות רגשיות גבוהות ביותר . דנה ( שם בדוי ) הסבירה שבימים רגילים הם לא נמצאים ביחד עם הילדים זמן ממושך, מאחר והם עובדים קשה ועושים תורנויות לשמירת הילדים. ביום שישי מבלים עם המשפחה ובשבת עם חברים. "היום אנחנו מבלים שעות ארוכות עם הילדים ובן הזוג שלי מאפשר לילדים לעשות כל אשר עולה על רוחם ללא גבולות, וכך, באופן לא מפתיע, אני מגלה שהילדים מעדיפים אותו" . בן הזוג:" אני לא האמנתי שהילדים כל כך פוחדים ממך, עכשיו הבנתי מדוע תמיד מקשיבים לך ולא לי ". מעבר למתיחות שנוצרה אפשר לשמוע קינאה על אהבת הילדים ותחרות מי הוא ההורה הטוב יותר. ניתן להסיק שדנה ובעלה צריכים למצוא מסלול חדש לגבי הדרך בה הם מתנהלים. ברור שהאיזון בזוגיות שלהם הופר והם נלחמים על גבם של הילדים . הם היו מופתעים כשאמרתי להם שזה מאוד יפה שילדיהם מכירים את נקודות החוזקה של הוריהם ויודעים למי לפנות לפי צרכיהם. ציינתי בפניהם שהשונות באישיותם מאפשרת לילדים ליהנות מסיפוק הצרכים הרגשיים שלהם בכל פעם מהורה אחר וזה מצוין. נכון שחשוב שלהורים תהייה חזית משותפת בחינוך ואולם זכותו וחובתו של כל הורה לפעול לפי אישיותו, בחירתו וסגנונו, ועל בן/ת זוג לכבד ולהיות אמפטי לשונות ביניהם. סגר הקורונה איפשר לזוג זה וסביר להניח שלעוד רבים, היכרות זוגית ומשפחתית טובה יותר ותובנות יעילות להתפתחות המשפחה.