י. ביקש להשקיע יותר במשפחה כשהגיע לגיל 40
י. הינו בגיל 40+ , נשוי + 3 ילדים אשר בהתחלת חיי הנישואין היה עסוק בעיקר בקריירה שלו ובביסוס הכלכלי של המשפחה. הגיע אלי לטיפול במטרה לבצע שינוי בסדר העדיפויות שלו ובין היתר בכדי להיות מסוגל להשקיע יותר במשפחתו. במהלך הטיפול הבין טוב יותר מה הם צרכיו והתחזק הצורך במעורבות רבה יותר בחיי משפחתו. ואולם בינתיים אשתו וילדיו התרגלו לחיים בלעדיו, לא היו ערים למאמציו ודחו כל נסיון שלו להתקרב אליהם. נוצר הצורך להתערבות משפחתית בכדי להבין את ההתנהלות החדשה ולקבוע צעדים הדרגתיים לשינוי אצל כל אחד מבני המשפחה.
אנחנו רואים שטפול משפחתי עונה על בעיות שטיפול פרטני אינו יכול להתמודד איתם. לעתים אנשים אשר טופלו בתחילה ע"י פניה לטיפול אינדיבידואלי וראו שיפור, הבחינו שכאשר הם חוזרים להתמודד עם הבעיות בחיק המשפחה, הם חוזרים לאותם דפוסי התנהגות ובעיות שכבר חוו בעבר. התברר כי הבעיה טמונה באינטראקציה הבין אישית בתוך המשפחה, ולכן נדרש לבצע שנוי במישור המשפחתי אם רוצים לשמור על ההצלחה של הטיפול האינדיבידואלי.
ליחסים האינטימיים בתא המשפחתי השלכה קריטית על ההתמודדות הרגשית בכל מישורי החיים
כיום רווחת הדעה בקרב גורמים מקצועיים כי בעיתיות של אדם הינה במידה רבה תוצר של הדרך בה הוא מתמודד עם יחסיו האינטימיים בתוך התא המשפחתי וכן הדרך שבה חברי משפחה אחרים מתייחסים אליו. לכן יש לבחון את המערכת הכללית בה האדם חי בהקשר לטיפול הנפשי שלו.
כמו כן על מנת לבצע שינוי בהתנהגות האדם יש צורך בסביבה תומכת ומבינה מצד אחד, ומצד שני יש צורך להתאים את הטיפול למחויבות של האדם ותפקודו במערכת המשפחתית באופן שלא ייצור זעזועים ושינויים חריפים מידי אשר המערכת לא תוכל להתמודד איתם. לכן אפשר לומר שבעצם שינוי באדם יכול להיווצר רק אם המערכת המשפחתית שלו משתנה ביחד איתו.
מי מהווה בעייה במשפחה?
אחד מאבות התרפיה המשפחתית Minuchin תבע את המונח "הפציינט המזוהה". מונח זה מתאר אדם המופנה לטיפול מאחר והוא מייצג בהתנהגות שלו את הבעייתיות של המשפחה ואת חוסר היכולת שלה לתפקד בצורה נורמטיבית.
לעיתים קרובות הדבר מביא אותנו להבין שהבעיה או ההפרעה הנראית אצל "הפציינט המזוהה" היא לרוב רק סימפטום של בעיה משפחתית. למשל, ילד בעיתי יכול בהתנהגותו לשקף את הבעייתיות של התא המשפחתי. מכך עולה שהמשפחה חייבת להיות מעורבת בטיפול באופן ישיר. לדוגמא , כך קרה עם א. בחור מתבגר שהופנה אלי לטיפול עקב תהליך בולט של הסתגרות , הימנעות מיציאות עם חברים וכן הביע התנגדות ללכת לביה"ס. לאחר מספר פגישות הבנתי כי הרגיש שחייב לשמור על האיזון הזוגי בין שני ההורים, הוא חשש שאם יתרחק מהבית ההורים יריבו ויתגרשו. דרך טיפול משפחתי הצליחו ההורים לשחררו מהתפקיד שלקח לעצמו ,כשהוכיחו לו שיש להם את היכולת להתמודד עם בעיותיהם ללא צורך בהתערבותו.
טיפול משפחתי ושיפור התקשורת
המטרות בטיפול משפחתי הינן בעיקר שיפור התקשורת, האינטראקציות והיחסים הבינאישיים שבין חברי המשפחה בכדי ליצור מערכת משפחתית המספקת טוב יותר את צרכי המשפחה כולה.
לעיתים קיים צורך בשנוי ארגוני וחלוקת תפקידים מחודשת במשפחה, ולעיתים חברי המשפחה נדרשים ללמוד ולסגל לעצמם סגנון ביטוי והתנהגות חיוביים ותומכים יותר אחד בשני. נושא חשוב נוסף שמטפל משפחתי בודק לעומק הינן הגבולות בין הדורות, לפעמים הגבולות כל כך נוקשים עד שהם לא מאפשרים ביטוי רגשות ותקשורת זורמת, לעומת זאת במקרים אחרים הגבולות יכולים להיות כל כך מטושטשים שלא ברור מי מחנך את מי.
סמכות הורית
בשנים האחרונות נולד המושג סמכות הורים שמטרתו להחזיר את הסמכות להורים בכדי לקבוע חוקים ונהלים למשפחה, תוך כדי התחשבות בצרכים של כל אחד, גם של ההורים וגם של הילדים.
לסיכום
התפקוד בתוך המשפחה מהווה את אחד מנדבכי החיים החשובים ביותר במכלול ההתמודדות של האדם במשך כל הדורות וגם בזמננו. החוסן הנפשי והיציבות אשר תא משפחתי מאושר ותקין מעניק, מהווים מפתח ראשון במעלה להצלחה והתקדמות בכל אתגרי החיים. לכן כל השקעה בתחום זה היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה והיא צריכה להיות בעלת קדימות ראשונה בסדר העדיפויות של כל אחד ואחת מאיתנו.