איך להגן על הילדים שלנו מול הטכנולוגיה הפולשנית?

שנת 1995 היא שנת מפנה בחדירה של רשת האינטרנט אל השיח העולמי, ובעיקר הפריצה הגדולה של מחשבים אישיים אל תוך הבתים.

מאז אתגר המעקב והשליטה של ההורים על התנהגות ילדיהם הפך למורכב יותר. התפתחות הטלפונים הסלולריים העצימו את המשימה הזו.

פעם והיום

כל אחד מאתנו אשר הפך להיות הורה טרום עידן האינטרנט והסמארטפון שייך לעידן אחר. אין ספק בכך. אז גבולות המרחב האישי של הילדים היו מוגדרים ואיתם גם הדרך בה הורים ניטרו את ילדיהם. בדרך כלל היה מדובר בשעת חזרה סבירה הביתה לאחר בילוי, תשומת לב לשעות ולסוג הבילוי של הילדים, בין אם מדובר במשחק בחצר הבית או עם חברים וידיעה כללית לגבי החוג החברתי שהילדים לוקחים בו חלק. כיום היכולת שלנו לדעת מה הילדים שלנו עושים בכל רגע ורגע נתון לא קיים.

העולם הטכנולוגי בו אנו חיים, מציע התמודדויות חדשות הנוגעות למרחב הפרטי ובעיקר לפלישה אפשרית אליו על ידי גורמים חיצוניים, אשר לא רק שאינם מוכרים לנו, גם מניעיהם אינם ברורים לנו. חלקם עלולים בהחלט לפגוע בילדנו.

מעקב אחר ילדינו

האם מעקב חשאי אחר ההתנהגות וההרגלים של ילדיכם מספקים את התשובה הרצויה להחזרת המושכות לידיים ההוריות? ובכן, התשובה לנושא זה, בדיוק כמו הטכנולוגיה עצמה, מורכבת. נכון, ככל שיש יותר ויותר כלים טכנולוגים, כך גם יש אפשרויות ניטור טכנולוגיות מתוחכמות יותר. החל בתוכנות מעקב אחר דפי הרשת בה צפה הילד במחשב האישי, הכללה שלכם ברשימת החברים של הילד בפייסבוק, על מנת לנטר את השיח שהוא מנהל עם חברים שם או עם זרים פולשניים וכלה בהצצה על קבוצות הוואטספ של הילד בשעת לילה על מנת לבחון במו עיניכם מהו השיח שהוא מנהל שם ובעיקר עם מי.

מעקב ופיקוח עלולים לפגוע צריך לקחת בחשבון כי כל ניטור, או מעקב שלנו עלולים לייצר אצל הילד תחושה של פיקוח אשר לעיתים מובילה לרצון למרוד, למשיכה מוגברת אל האסור ולמציאת דרכים חלופיות לעסוק בהתנהגות שאינה מותרת לו, ביודעין.

בנוסף עלולה להיפגע תחושת האמון של הילד בהורה, הרואה בהורה בשלב מסוים במקום דמות אשר בה הוא יכול לבטוח ולפנות אליה לעזרה, דמות שלא תציע לו בהכרח תמיכה. כמובן שזה לא בהכרח קשור למציאות, אלא יותר למשבר האמון אותו חווה הילד בשל המעקב ההורי.

במקרה אחד בו ניטרה אימא דאגנית את שיחות הוואטספ של ביתה עם חברה אשר הקשר ביניהן לא נראה לאם ראוי, עברו הילדות, ברגע שחשו את המעקב של האם אחר התכתבות הוואטספ של שתיהן, והבינו כי המרחב האישי שיצרו לעצמן נפרץ, לשיטה ישנה של חלופת מכתבים פיזיים האחת עם השנייה, [כן, ממש כמו פעם], על מנת להמשיך ולנהל את ערוץ התקשורת שלהן ללא ניטור הורי.

המלצות

בין אם אתם תומכים בפתרון לנושא פריצת המעגל החברתי של הילדים אשר ילמדו אותם להישמר מזרים גם בעידן הטכנולוגי ובין אם אתם תומכים במעקב ובניטור הדוק, הרי שאין ספק כי העידן עצמו, מציע לכם כהורים אתגר חדש ומשתנה אשר בתוכו דווקא אתם הם אלו שצריכים למצוא את מקומכם הנכון מחדש, בתוך עולם שחוקי המשחק שלו משתנים כל העת ומתפתחים. כל הורה, צריך למצוא את דרך ההתייחסות המתאימה לו לתופעה זו, אך יש שתי נקודות אשר חייבות להיות ברורות: ראשית חשוב להבין כי אכן ילדים ובני נוער זקוקים לפיקוח שכן הם חשופים לאינפורמציה שלעתים הם אינם בשלים לשאת ולהתמודד עימה. שנית, כל דרך אשר נבחרה, צריכה להיות גלויה ומדוברת עם הילד. אל תהפכו את עצמכם לחוקרים פרטיים בכדי לא ליצור מצב של ריחוק ותסבוכת ביניכם לבין הילדים. לדוגמא, אם אני יודעת כי הילד שלי מעשן ואינני יכולה לדבר איתו על כך ולפתוח את זה בגלוי, זה יצור מצדי, כהורה, תחושה של ריחוק או כעס כלפיו מה שמסבך עוד יותר את הקשר. דווקא בעידן הזה, יותר מתמיד, יש חשיבות רבה לקשר פתוח ומשמעותי עם היררכיה ברורה בה ההורה הוא המבוגר האחראי. במצב זה סביר להניח כי הילד המתבגר ישתף את ההורה בצורה זו או אחרת בקשיים בהם הוא נתקל ואז מעורבותו של ההורה תהיה יעילה ואפקטיבית יותר.